|
作词 : רומן גרינבלט |
|
作曲 : רומן גרינבלט |
|
אני מאמין בכאב הזה , בלחלץ עצמות. |
|
נחשים מדברים אלי כשהעיניים עצומות. |
|
החיילים שוב חותרים תחתיי , מלחשים מתרבים. |
|
להניח ראשי על הכר , סוף תקופת השיכר, מול ספק שהיכה שורשים. |
|
עכשיו זה זמן לבהות בדלת , ולחכות שתיפתח. |
|
עכשיו זה לבנים ומלט , מגדל בבל רק לי ולך. |
|
תשברי אותי , אצלי אין חופש בחלון שלי. |
|
אז תני לי את הכל , תני לי את הכל , תני לי את הקול שלך. |
|
תקרעי את הגרון שלך בשבילי, |
|
ואם ניפול , ניפול על כר קטיפה גדול , |
|
אין גבול למה שבן אדם יכול לסבול. |
|
רצונות כתמרות עשן, זאת תקופה של רעב, |
|
הרי לא זאת המנגינה , שחמדתי לשווא. |
|
ונפילה ממרומי כבודי , זה רק מכות יבשות. |
|
לקחת רגליי למקום בו המלך עירום ומולךעל עיוורים וזונות. |
|
כי עכשיו זה זמן לבהות בדלת , ולחכות רק למעט. |
|
עכשיו כחול הופך לתכלת , מגדל בבל נשרף לאט לאט. |
|
תשברי אותי , אצלי אין חופש בחלון שלי. |
|
אז תני לי את הכל , תני לי את הכל , תני לי את הקול שלך. |
|
תקרעי את הגרון שלך בשבילי. |
