|
作词 : רפאל קלצ'קין |
|
作曲 : לחן עממי |
|
בערבות הנגב מתנוצץ הטל, |
|
בערבות הנגב איש מגן נפל, |
|
לא נשם הנער ונדם הלב, |
|
את בלורית השער רוח תלטף. |
|
הלומת עצבת ויגון נורא, |
|
אם זקנה ניצבת ונושאת דברה, |
|
הדימעה ניגרת מעיני אימך, |
|
בא כדור עופרת ויפלח ליבך. |
|
את בכורי שכלתי במצולות הים, |
|
ואותך גידלתי למגן העם. |
|
הם לא ישברונו ביגון ושכול, |
|
הם לא יעקרונו, בני, למרות הכל. |
|
אז צעד קדימה נער גבה קומה, |
|
ויאמר לה - 'אמא, אל לך בדימעה! |
|
בחורינו, אמא, בימי פקודה, |
|
מול שונאינו, אמא, כחומת פלדה. |
|
מול שודד ומלך צמא דמים עוין, |
|
תניני ואהיה לך אנוכי לבן'. |
|
בערבות הנגב הוא לחץ ידה, |
|
אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה! |
