作词 : דוד ארבל
作曲 : דוד ארבל
מזיז ת׳אבנים, ייקח אותי רחוק.
נמאס לי לדבר, אין לי כוח להשוות.
אני, משקר כששואלים, לא משקיע בעובדות.
עייף מלהביט בעיינים עצומות.

ריחפתי באוויר, נפלתי לרצפה.
רציתי להפסיק, לשתוק, להימנע.
הקירות שוב מתקלפים, המבט לא נעלם.
זה עוד בחור עם משקפיים שטוען שהוא חכם
זה שאני עם משקפיים זה לא אומר שאני חכם.

זה הסוף, לא בא.
ולא יקרה שום דבר.
זה הסוף, לא בא.
ולא יקרה שום דבר.

לפני שזה מתחיל, אצלי זה כבר נגמר.
הדרך לאיבוד, אני כבר מבולבל.
האם זה משהו מעניין? משהו מסוכסך?
עייף מלהביט, לשקוע במסך.

זה הסוף, לא בא.
ולא יקרה שום דבר.
זה הסוף, לא בא.
ולא יקרה שום דבר.