|
作词 : יותם אגם |
|
作曲 : יותם אגם |
|
אהובתי היפה שמתחת לשמיכה, |
|
רק רציתי להגיד לה שאני אותה – אהובתי! |
|
ושגם אם לפעמים אָנִיִוֹתַמֵעַצְבֵּן, |
|
עד שבא אותי לדקור והיא צורחת "תיעלם!" – אהובתי! |
|
זה לא היה אמור להשתנות, אבל שנינו קמנו לחוד |
|
כל אחד במיטה שלו, |
|
נושם, אוכל, צוחק, אוהב בשביל עצמו |
|
נוסק גבוה ישר לעננים |
|
שמרחוק הם נעימים, אבל מקרוב הם רטובים |
|
אני חושב שהתבלבלנו קצת בדרך |
|
גב אל גב נשכב, עוד ארגיש מאוהב |
|
אחבק אותך חזק מספיק כמעט עד שיכאב – אהובתי! |
|
על טעויות אפצה, את האבק אנקה |
|
ותדעי שאם צריך שנים רבות עוד אחכה – אהובתי! |
|
לילות ארוכים בלי שינה שבהינו אחד בשניה |
|
עוד שנה שעברה לה, ולא הסתכלנו סביב |
|
כשבחוץ היה חורף – אצלנו אביב |
|
אז איפה הזמן שהיה ונגמר, |
|
שואל את עצמי "איך נהייתי לך זר?" |
|
שנינו יושבים על ענן לבן, E |
|
חיים את הרגע, ואת |
|
כל מה שהיה אמור להשתנות, אבל שנינו קמנו לחוד |
|
כל אחד במיטה שלו, |
|
נושם, אוכל, צוחק, אוהב בשביל עצמו |
|
נוסק גבוה ישר לעננים |