|
作词 : דן אלמגור |
|
作曲 : עממי |
|
ביום של קיץ בהיר וחם |
|
על גבעה ישב צמד אוהבים |
|
ישבו דומם, מבטם לים |
|
ופניהם עצובים, עצובים |
|
לא אוכל, מרגרט שלי |
|
לשאתך לאשה, יקירה, יקירה |
|
כי מחר בשעה חמש |
|
אשא לי אשה עשירה |
|
ולמחרת בשעה חמש |
|
צלצלו בכפר פעמונים |
|
והיא יצאה לה אל הנהר |
|
ולא שבה משם בחיים |
|
וברדת אותו הליל |
|
ובתום השירים, המחולות (חולות) |
|
אז הופיעה רוחה שלה |
|
לצידה של מיטת הכלולות |
|
האם תאמר: הזאת כלתך? |
|
הו, ויליאם שלי, היקר, יקר |
|
כי היא איתך כאן במיטתך |
|
ואני שם בקבר הקר |
|
הו, חלמתי חלום איום |
|
אז הקיץ העלם נפעם, נפעם |
|
שחדרנו כולו אדום |
|
וערשנו מוצפת דם |
|
עם שחר הוא אל ביתה מיהר |
|
ונקש על דלתה, אך לשווא, לשווא |
|
שבעה אחים לה היו, שבעה |
|
את הדלת פתחו לפניו |
|
איה היא מרגרט? |
|
מדוע זה היא שוכבת דומם? |
|
הניחוני ואנשק לשפתיה |
|
שאין בהן דם |
|
והוא גחן על הפה הקר |
|
והם הניחו עליו את חרבם, חרבם |
|
ראשו צנח, מקוטע צוואר |
|
ושפתיה אדמו שוב מדם |
|
הם קברו את שניהם יחדיו |
|
ויחדיו ישכבו הם לעד, לעד |
|
מלבבה ורד בר צמח |
|
מלבו עלה רק סרפד |
