|
作词 : סינדי ווקר/תרגום: דן אלמגור |
|
作曲 : סינדי ווקר |
|
חרש, חרש |
|
שוב נוגנים מיתרים. |
|
זו הגיטרה |
|
של פדרו שוב שרה |
|
פורטת אי שם בהרים. |
|
אגדה עתיקה מסופרת |
|
בכפרים שעל גבול מקסיקו |
|
ומדור לדור היא עוברת |
|
וכל אב ילחשנה לבנו: |
|
אגדה על בחור ושמו פדרו |
|
שהיטיב על גיטרה לפרוט |
|
ושיריו לב כל גבר הרטיטו |
|
והיטיבו ליבות נערות. |
|
חרש, חרש... |
|
בכפרים של דלות ושל עוני |
|
בבקתות של רעב ומחסור |
|
הוא זימר על שיוויון ועל חופש |
|
ועל יום השחרור הקרוב |
|
הם שלחו חיילים וז'נדרמים |
|
וציוו לתופסו חי או מת |
|
הוא חמק ועימו הגיטרה |
|
ויצא למדבר הלוהט. |
|
חרש, חרש... |
|
זה היה בשמיני באוקטובר |
|
בכיכר מול דוכן הנרות |
|
הם גילוהו לפתע בחושך |
|
ונקבו את גופו בצרורות. |
|
אך אומרים שעדיין כל ערב |
|
שוב עולה ממרומי הגבעה |
|
מנגינה עצובה ומעוררת |
|
הנוסכת עידוד ותקווה. |
|
חרש, חרש |
|
שוב נשמע הוא פתאום |
|
זו הגיטרה של פדרו שוב שרה |
|
פורטת תקווה וחלום |
