|
作词 : ע. הלל |
|
作曲 : יוני רכטר |
|
ביום השבת |
|
פגשתי דוכיפת |
|
ושאלתי: |
|
- מה שלומך, מה שלומך, דוכיפת? |
|
- לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ומה השעה, אולי את יודעת? |
|
- לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ולאן פנייך, ומנין באת? |
|
- לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ומה נשמע בבית, כולם ביחד, וכל אחד לבד? |
|
- לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ומדוע אינך חובשת מגבעת? |
|
- לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ומה תעשי, ואיך תבלי במוצאי שבת? |
|
- לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ומה את יותר אוהבת, סלט או שוקולד? |
|
- לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ואיפה הונולולו, בסין או בצרפת? |
|
- לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ואם השמש תזרח בלילה, מתי התרנגול יצעק? |
|
- לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- ואם העולם יתהפך, שמיים יפלו למטה, והארץ על הגג? |
|
- לא אכפת, - אמרה הדוכיפת. |
|
- אז מה בסופו של דבר איפת לך ואכפת? |
|
- אני לעצמי, |
|
אני הדוכיפת |
|
מאד |
|
מאד |
|
אכפת! |
|
אמרה הדוכיפת. |
|
וכמו שאמרה |
|
פרחה בבת אחת. |
|
ולמה? |
|
כי חתול רעב מאד הציץ בה מן הצד. |