|
作词 : גבריאלה איילון |
|
作曲 : גבריאלה איילון/סיוון רובין |
|
איך זה שכולם מדברים |
|
מילים קולחות |
|
פטפוט חברי, שיחות בין זרים |
|
על החדשות |
|
ודברים אחרים. |
|
והיא מנסה, אך לא מבינים |
|
כל מה שהיא אומרת |
|
על אף שדקות ארוכות, בראשה |
|
קודחת, חוקרת |
|
מהפה יוצא לה |
|
סוג של שפה אחרת. |
|
יש לה בראש המון חרוזים |
|
משפטים ארוכים בשפה גבוהה |
|
כל מה שאומרים לה |
|
תמיד היא זוכרת |
|
אבל לה יוצא מהפה |
|
סוג של שפה אחרת |
|
פונים אליה, בקולות של קטנים |
|
מדברים לאט, חוזרים על מילים |
|
והיא מבדילה בין שטויות |
|
לדברים אחרים |
|
זה לא שהיא לא מדברת |
|
פשוט יוצא לה מהפה |
|
סוג של שפה אחרת |
|
יש לה בראש המון חרוזים |
|
משפטים ארוכים בשפה גבוהה |
|
כל מה שאומרים לה |
|
תמיד היא זוכרת |
|
אבל לה יוצא לה |
|
סוג של שפה אחרת |
|
רק בין הבובות, שם היא בטוחה |
|
שהן מבינות עד כמה היא |
|
חכמה ויפה |
|
שהרי הן והיא דוברות |
|
את אותה שפה. |